תלתלים, ראיונות עבודה ומודל היופי – טור דעה

התלתלים

נולדתי עם תלתלי זהב. כאלה שאי אפשר היה להתעלם מהם.

רותם בילדותה

אמא מספרת שכילדה קטנה קיבלתי אינספור מחמאות על התלתלים הבלונדינים שלי בשילוב עיני התכול.

אבל עם השנים השיער ארך, התלתלים התחילו להציק ולהיכנס לעיניים, ובסוף גם אספתי את השיער.
בתור ילדה הייתי מסוג הבנות שמשחקות בכדור עם כל ילדי השכונה ואיך נאמר במילים עדינות- על ה#@! שלי איך שנראתי.

אבל איפה שהוא בחטיבה נדלקתי על איזה ילד וממש רציתי למשוך את תשומת ליבו. ראיתי סביבי כל כך הרבה בנות יפות שמשקיעות ומטפחות את עצמן, וגם שמתי לב שהן באמת מצליחות למשוך את עיניי הבנים. כולן היו יפות ומיוחדות בשלל צבעים וגוונים אבל דבר אחד היה משותף להן- השיער החלק. כולן היו עם שיער ארוך וחלק.

המחליק

תהיתי איך זה שכל הבנות עם שיער חלק? סטטיסטית לא מסתדר… ואז חברה סיפרה לי שהיא קיבלה מתנה מהדודה באמריקה מן מכשיר חדש שמחליק את השיער תוך כמה דקות בלי פן וסירבולים, ממש קלי קלות! וכך לראשונה בחיי נחשפתי למכשיר שאולי שינה את חיי- המחליק.

ביקשתי נואשות מההורים לקנות מחליק אבל אמא לא הסכימה… לא היתה מוכנה לוותר על התלתלים שלי. אך כילדה עקשנית שכמותי, 'לא' היה בגדר המלצה. חסכתי ממיטב כספי ורכשתי לעצמי מחליק משלי.

בהתחלה, כשרק התחלתי להחליק את השיער, הרגשתי לא פחות מסופר מודל.

הרי כל הדוגמניות שמרוחות על איילון הן בעלות שיער חלק, כל הנשים שבפרסומות בטלוויזיה גם הן בעלות שיער חלק, הדמויות שהערצתי (!) בסדרות הטלוויזיה טוב אתם יכולים כבר לנחש… היו חלקות שיער גם הן.

אבל כעבור שנה שנתיים שלוש, מהרגשה של דוגמנית עולה ההרגשה הפכה לרגילה עד מאד. כלומר, הרגשתי לא מיוחדת יותר. כאחת העם. ממש סטנדרטית.

כנראה שפשוט התרגלתי לשיער החלק והתרגלתי למראה ששלל הבנות סביבי גם הן חלקות. כבר שכחתי לגמרי שהשיער הטבעי שלי בכלל מתולתל.

הייתי אובססיבית למחליק. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית בלי להחליק את השיער. הרגשתי חוסר ביטחון. הרגשתי תלותית. מכורה. הרגשתי לא אני.

בדיעבד זה נכון, זאת באמת לא היתה אני. זה מצחיק אבל מה שאומרים על זה ששיער הוא חלק מהאופי שלך זה לגמרי נכון.

אני רותם ואני מתולתלת. לקח לי זמן לקבל את זה, אבל החלק החשוב הוא שקיבלתי את זה. קיבלתי את עצמי.

זה היה תהליך ארוך ומייגע אבל היום אני יכולה להגיד שאני כבר 4 שנים 9 חודשים ו12 ימים ללא.

ראיונות עבודה

לא מזמן זומנתי לראיון עבודה שזה ריגש והלחיץ אותי בו"ז. אבל משום מה הדבר הראשון שעבר לי בראש עוד לפני האיך אני מתכוננת לראיון וגם איך אני על הדרך צולחת אותו, היה אם להגיע בגישת 'אספי שיערך, תהי יפה ותשתקי' או בגישת ה'תעשיית ההייטק עברה שינוי והיום יש CEO שמעשנים באנגים לבוקר טוב והPM יציע לי פייסל להורדת הפאניקה אז מה זה להגיע בשיער בלונדיני מתולתל ופרוע לראיון עבודה'? טוב, אולי קצת הקצנתי אבל את הכוונה הבנתם.

האמת היא שלא סתם טמוע לנו בראש שכדי להרשים ולעורר תחושה רצינות עדיף לעמוד לפי הנורמות. לאסוף את השיער או לפחות לא להבליט אותו יותר מידי (AKA שיער חלק ועדין), להתלבש רשמי, בלי צבעים לא קונבנציונליים בשיער, בלי קעקועים באיברים בגוף שנוטים לבלוט לנו מול העיניים ובלי כל מיני שטויות של ילדי סנטר למיניהם.

אבל למה?

למה כל כך קשה לעיניים שלנו לקבל משהו שהוא שונה מאיתנו?

עוד משחר ההיסטוריה עמדו חכמים על נטייתו של האדם להתחבר עם מי שדומה לו.

במסכת בבא קמא דף צ"ב נאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל עורב- אלא מפני שהוא מינו".

מדוע? איזה תועלת תצמח לו מכך?

הפסיכולוגיה החברתית מסבירה זאת כי מי שנקלע למצב חדש מבקש את חברתם של אנשים אחרים הנתונים באותו המצב, שכן אינו יודע כיצד עליו להגיב והוא חושש שהתנהגותו לא תהלום את הנסיבות. הזולת משמש לו כדוגמא ומאפשר לו לבדוק הלימות התנהגותו בנסיבות החדשות.

במילים קצת יותר עממיות- אנחנו מחפשים את האישור של הסביבה שלנו.

בקורס "ניהול משא ומתן" שלקחתי הסמסטר (ממליצה-אגב) למדנו שכחלק מהתהליך הפסיכולוגי של מנהלי מו"מ לבנות אמון ואהדה אנו ננסה להידמות לצד השני עד כמה שניתן אם זה בלבוש, טון דיבור, מימיקות, הבעת פנים ועוד. ובעצם פה קבור הכלב.

אנו יוצאים מנקודת הנחה שהמראיינים מולנו ירצו לראות מישהו שנראה כמוהם מבלי לדעת בכלל איך הם נראים וכך מתחיל הלופ.

למה אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהמראיינת מולנו בעלת שיער חלק ואסוף?

האם באמת מראיינים מחפשים לגייס מישהו שנראה ומתנהג בדיוק כמוהם? האם מגייסים זוכרים CV לפי דמיון לניסיון עבר שלהם?

Well, האמת שאין לי תשובה וכנראה גם לא תהיה… אבל את הראיון מתחילת הפסקה לא עברתי.

מודל היופי

נתחיל מהסוף. שלומית מלכה, עדן פינס, מישל אובמה, נועה קולר ומעיין פרתי הן רק מקבץ קטן משמות שהצליחו לחולל שינוי במה שנקרא מודל היופי העולמי.

ועכשיו להתחלה.

היופי מתחיל בעולם הטבע שקיימת בו נטייה להתארגן בצורה הרמונית .

חוקרים משערים שהצמחים שמבזבזים לא מעט משאבים, ביצירת מבנים גאומטריים וצבעים, מוסרים בעצם מידע לחרקים על כמות הצוף שברשותם ואיכותו. אצל בעלי החיים חלק ניכר מהזכרים מתייפים, ובמיוחד בתקופת הרבייה, כדי שהנקבות ירצו להמשיך את הגנים שלהם. בניגוד לחברה האנושית, שבה היופי הנשי הוא הדומיננטי.

במרבית התרבויות האנושיות, בעוד יופי גברי מייצג חוסן ועוצמה שיכולה להגן על הנקבה, היופי הנשי מייצג פוריות, שחשובה לזכרים בהמשכת הגנטיקה שלהם.

היופי והסימטריה בעולם הטבע מהווים סימן לתקינות גנטית והיגיינה פיזית, ומכאן בריאות -היצר הראשוני של בעלי החיים לשרוד.

גם כאשר הוגדר מודל יופי בין בני האדם הוא השתנה בין תרבויות שונות, ולעיתים הושפע ממראה שהיה נהוג בקרב בני המעמדות הגבוהים.

כך למשל, במאה החמישית המצרים הקדמונים נהגו להוריד שיער פנים וגוף בעוד שביוון של אותה העת אידיאל היופי הגברי היה זקן עבה ומסיבי, ופנים חלקות עבור גבר זכו לבוז במקומות מסוימים.

מכאן אנו מבינים שמודל היופי זאת לא המצאה של בני האדם מימי המיתוסים היוונים אלא ממש בריאה של הטבע.

האם יש לנו כבני האדם את היכולת לשנות אותה?

לגמרי כן!

אני שמחה לראות שבשנים האחרונות תעשיית הבידור והאופנה פתחה שעריה למודל יופי אחר מזה שהיה מקובל בעבר.

כיום יש דוגמנית בעלת תסמונת דאון בלא פחות 'ויקטוריה סיקרט'- גדולת הדוגמניות להלבשה תחתונה.

גם באדידס כבר ראיתי פרסומת עם אישה מלאה, ורנואר וקסטרו שהם לגמרי מייד אוף ישראל מייצגות פרזנטוריות מתולתלות שלא מצטערות על היותן כאלה.

חשוב להגיד כי בזכות אותן נשים שהחליטו לא להצטער על הגנטיקה הטבעית שלהן, השינוי של מודל היופי החל להיראות לגיטימי גם בעיני האחר.

ויותר מכך- הפתיחות, הכנות, האמונה שלכל אדם באשר הוא יש לו מקום בחברה שלנו בלי להוקיע ולשפוט אותו על פי הבדלי דת גזע מין וסוג השיער שלו- מאפשר לנו כחברה להתקדם עוד צעד לעבר עתיד טוב יותר.

מה שבינהם

לאחרונה ציינו את יום התלתלים הישראלי, וכמתולתלת גאה אני לא יכולה שלא להתייחס בכבוד ליום שכזה.

אני חושבת שהיום הזה הוא הרבה מעבר לקצת תשומת לב למתולתלות.

זאת אמירה.

אמירה שבאה להזכיר שלהיות אני בלי פילטרים זה הכי יפה.

לא להצטער על מה שאלוהים נתן לנו.

לא להתיישר לפי נורמות חברתיות.

לא לתת למסכות הפסיכולוגיות להשפיע על הביטחון.

כשאמרתי שהמחליק שינה לי את החיים, התכוונתי שבזכותו זכיתי בעצמי מחדש. ניסיתי להתיישר לפי כל מה שאני לא.

ניסיתי לקנות אהדה של הסביבה בלי להבין שאני הראשונה שאמורה לעמוד בתור לקופה.

היום אני לא מתנצלת, לא מתייפייפת, לא מתיישרת.

כי נשים מנומסות לא עושות היסטוריה.

אז שיהיה לנו יום המתולתלים ומתולתלות שמח! ואם אתם מכירים איזה מתולתל או מתולתלת- לכו תרימו להם 😉