שלג על עירי: איך נפטרים מקשקשים?

ריקי קליין | ינואר 28, 2017

ריקי

שלג על עירי כל הלילה נח…
ולפעמים השלג נח על הכתפיים. זה מביך, זה מרגיז, זה מציק… קשקשים: איך מתמודדים עם זה?

 

dandroff

אוכלוסיית סיכון

נפוץ יותר אצל גברים ואצל בעלי עור שמן. הסיבה האמיתית להופעת הקשקשים איננה ידועה לגמרי, ואופן הופעתם עשוי להחמיר או להשתפר עם הגיל, עם התזונה, עם מזג האוויר ועם המצב הנפשי.

אז אם אינכן נמנות על אלה שנמנעות משמפו, חיות על תזונה מושלמת ומשלבות יוגה בזמן שאתן מלקטות איצטרובלים ביער (ואם אתן כן, זכיתן, וגם עבורכן יש לנו טיפים), כנראה שתזדקקו לפתרונות מעשיים יותר.

הגורמים

רגישות לחומרים – סולפאטים, תוספי ריח או צבע, חומצות, צמחים וצבעים שונים, כל אלה יכולים לגרום לרגישות בקרקפת וגירוי של העור.

סבוריאה –דלקת כרונית של העור אשר נגרמת על ידי פעילות יתר של בלוטות החלב. התופעה היא גנטית ומושפעת ממזג האווויר ולרוב מחמירה במזג אוויר קר ויבש, והיא מתבטאת בגרד וצריבה, אדמומיות וקשקשת. לרוב באיזור כנפות האף, הגבות, מאחורי האזניים וגם על הקרקפת- ביחוד בקו השיער. הקשקשים יהיו דביקים ושומניים וניתנים ל"קילוף".

יובש – אנשים בעלי עור יבש לעיתים יסבלו מקשקשים אשר יופיעו בצורה של פתיתים לבנים, במיוחד במזג אוויר יבש ובחילופי עונות.

פטריית שמרים – אנשים אשר רגישים לשמרים עלולים לגלות שגם עור הקרקפת שלהם מגיב לכך, ושהדבר גורם לפטריית עור בשם מאלאזסיה. גם כאן הדבר יגרום לגרד ולעיתים לריח לא נעים.

הצטברות של שומן וחומרי טיפוח – אנשים שנמנעים מחפיפה מרובה, או משתמשים בתכשירים עדינים אך נוטים להשתמש בחומרים טיפוח שונים לשיער או לעור הפנים, במיוחד כאלה המכילים סיליקונים, עשויים לגלות ששכבה שומנית ודביקה מצטברת להם על עור הקרקפת. שכבה זו ניתנת אף לגירוד עם הציפורן.

frustrated

מה עושים?

אם נאמר לכן להתחיל בבדיקת אורח החיים שלכן והתזונה שלכן בעצם לא אמרנו כלום. כמעט כל בעיה נובעת מאורח החיים המודרני ובתזונה נכונה אבל לחלקנו זה פשוט לא ישים, או שפשוט איננו מעוניינות לשנות את סדר היום שלנו.

ובכל זאת מה עושים? ביקור קטן אצל רופא העור יכול לסייע לכם לאבחן את מקור הקשקשים. שימו לב שרופאים רבים אינם מתייחסים לנושא של הצטברות חומרי טיפוח כי הם פשוט לא מבינים את האובססיה של המתולתלות לחומרים ועלולים לטעות באיבחון, לכן מומלץ להתנזר מספר ימים מחומרים ולראות מה מצב הקרקפת שלכן.

איבחון נכון של המצב יכול לסייע בטיפול ובמניעה ולהשתמש בתכשירים יעודייים לבעיה. אם מדובר ברגישות לחומרים, כדאי לנסות לעבור למוצרים עדינים המותאמים לתינוקות ואינם מכילים סולפאטים (עליהם תוכלו לקרוא בשיטת cg) ולראות האם הדבר משפיע על הקשקשים או לפחות על הגרד.

אם מדובר בהצטברות של חומרי טיפוח, תוכלו לראות שיפור ברגע שתפסיקו להשתמש בקרמים ובמרככי שיער אשר מכילים סיליקון. בכל מקרה מומלץ להמנע ממוצרים המכילים סיליקונים באיזור הקרקפת.

אם אתן סובלות מסבוריאה, אתן יודעות זאת. סביר להניח שאתן משתמשות בתכשירים יעודיים לעור הפנים, ויודעות שהתופעה איננה ניתנת לפיתרון אך לרוב היא ניתנת לשליטה. גם עור הקרקפת צריך טיפול. מומלץ לצרוך שומנים מן הצומח, להמעיט בצריכת פחמימות, להמנע ממצבי לחץ עד כמה שאפשר ולדאוג ללחות מספקת של העור (קיים קרם לחות שמיועד לאיזור הקרקפת).

במידה והבעיה נגרמת מיובש או משינוי קיצוני במזג האוויר, מומלץ להפחית בחפיפה ולהיות סבלניים. במידה והבעיה נובעת מבעית עור כגון פיטרייה תוכלו לטפל בה באמצעות שמפו מתאים. שמפו מיוחד לקשקשים יכול לסייע בתסמיני הבעיה אם כי לא להעלימה, והפסקת השימוש בו תגרום לתופעה לחזור.

שמפו נגד קשקשים לרוב יכיל חומרים אנטי פיטרייתים כגון שמן עץ העץ אותו ניתן למצוא בכל מיני תכשירים טבעיים המבוססים על צמחים ושמנים, אבץ פיריטיון (zinc pyrithione) אותו תמצאו בשמפו כדוגמת  Head & Shoulder, Clear או לקטופיל,  אשר עוזר לפרק את העור הקרני שבקרקפת, או קטוקונזולKetoconazole) ) אשר מופיע בשמפו ניזורל עליו רופאי העור אוהבים להמליץ, שכן הוא יעיל ומתאים לטווח רחב של בעיות.

שמפו נגד קשקשים עשוי להכיל גם סלניום סופלפיד, חומר שניתן למצוא בשמפו סבוסל למשל, אשר מאט את קצב יצירת השומן בעור, או חומצה סליצילית ((salicylic acid אשר קיימת בשמפו כגון פיטוסיליק, או דוקטור עור ומזרזת התחדשות תאי עור ומבצעת קילוף עדין של התאים המתים ובכך תורמת לגוף להפטר מהקשקשים.

חומר נוסף שאתן עשויות למצוא ברשימת הרכיבים של השמפו נויטרוג'ינה או אלפוסיל, הוא עטרן פחם  (coal tar). חומר זה הוא תוצר לוואי של תעשיית הפחם והוא מסייע כטיפול במחלות עור כגון פסוריזאיס, ע"י האטת קצב צמיחת תאי העור העודפים.  חומר זה עשוי להיות בעייתי שכן הוא עלול לגרום לעור הקרקפת להיות רגיש לשמש ויש לעשות בו שימוש מוגבל. בנוסף הוא אינו מתאים לבעלות שיער בהיר שכן הוא עלול לגרום לשינוי בצבע השיער.

מרכיב נוסף אנטי-פיטרייתי לטיפול בקשקשים אשר נקרא  אוקטופירוקס (Octopirox), מצוי בשמפו לייף פרופשונל, ואם תמשיכו לבדוק תגלו שקיום כמעט כל מותג שמפו כבר מייצר לעצמו שמפו ייחודי לקשקשים המכיל את אחד מהרכיבים שהוזכר לעיל או שילוב שלהם.

מומלץ להשתמש בשמפו עד שמצב הקשקשים משתפר, ולאחר מכן להוסיף להשתמש בו כאחת לשבועיים. יש לקרוא היטב את הוראות השימוש על גבי השמפו שכן לחלק מהתכשירים זקוקים למספר דקות על מנת לפעול לפני שטיפת השיער, ואחרים יש לשטוף מיידית. כדאי להחליף בין סוגי השמפו השונים במקרה ואחד החומרים מפסיק להשפיע.

בנות שעוקבות אחר שיטת cg תוכלו למצוא שמפו שאינו מכיל סולפאטים אך מכילים רכיבים נגד קשקשים כגון שמפו אובלפיחה נגד קשקשים של שביט אשר מכיל אבץ פיריטיון , או השמפו של ג'ובאני אשר מכיל חומצה סליצילית.

shampoo2

מה לגבי טיפולים טבעיים?

מומלץ להשתמש בשמן קוקוס או שמן זית או במוצרים אשר מכילים שמנים אלה. גם מוצרים אשר מכילים שום יכולים לעזור.

ניתן להוסיף מספר טיפות של שמן עץ התה לשמפו הרגיל שלכן, אולם יש לוודא תחילה כי אינכן רגישות אליו.

דבר נוסף שניתן לעשות למי שמעוניינת בטיפול טבעי והוא שטיפת חומץ. יש לערבב מים וחומץ תפוחים ביחסים שווים ולרסס על השיער. לעטוף את השיער ולהמתין כחצי שעה (זהירות, זה שורף) ולשטוף/לחפוף על פי שיגרת הטיפוח שלכן. חומץ התפוחים מכיל חומרים אנטי בקטרליים ואנטי דלקתיים ויכול לסייע הן בבעיה והן בתסמיניה. החומציות של החומץ מונעת מהפטרייה להתפתח ובכך מסייעת בהפחתת התופעה לאורך זמן.

כתבה ואיירה: ריקי קליין, המדענית של קהילת מתולתלות.

הכותבת הינה בעלת תואר שני בהנדסה כימית מהטכניון.